השנים הראשונות בגרמניה ואנגליה

ג'וזף הוברטוס פילאטיס נולד ב-8 בדצמבר 1880 בעיירה מנשנגלדבך שבגרמניה, לא הרחק מהעיר דיסלדורף.
 
פילאטיס היה אחד מבין ארבע ילדים ונחשב לילד חולני במיוחד שהרבה לחלות במחלות ילדות שונות וסבל מאסטמה וחום באופן קבוע. לאורך התבגרותו פילאטיס היה נחוש לשים את ילדותו החולנית מאחוריו ולשם כך לקח חלק בענפי ספורט גופניים רבים כמו, התעמלות אמנותית, סקי וצלילה. עיסוקו המוגבר בענפי הספורט השונים אפשרו לו בהגיעו לגיל 14 לשמש כמודל לציירים שעסקו באנטומיה של הגוף.
 
העיסוק בספורט ובבריאות הגוף היה מקובל במשפחתו של פילאטיס, היות וגם אביו היה ספורטאי בצעירתו ואף זכה במדליות בתחרויות להתעמלות קרקע. כמו כן, האימא שלו הייתה נטורופטית, דבר שכנראה השפיע על בחירתו לעסוק באיכות חיים ובתנועה.
 
פילאטיס הושפע רבות מתורות מזרחיות ומערביות של תנועה ובמיוחד מהפילוסופיות היווניות והרומיות אשר שמו דגש של שמירתם של גוף בריא ונפש בריאה.
 
ישנן שתי גרסאות לסיבות שהובילו את פילאטיס לאנגליה בשנת 1912 הראשונה הייתה כי הוא החליט לעסוק באופן מקצועי באגרוף, והשנייה הייתה כי פילאטיס ואחיו הגיעו לאנגליה במסגרת סיבוב הופעות של הקרקס, בו עבדו כפסלים יוונים חיים.

כאשר הגיע פילאטיס לניו יורק בשנת 1926 הוא החל לעבוד במכון אגרוף הממוקם בשדרה השמינית בבניין בו היו כמה מכונים למחול וריקוד. בתחילת שנת 1930 פילאטיס וקלרה רכשו את המכון בו עבדו ושמו של פילאטיס יצא כמומחה בשיקום פציעות. קבל לקוחותיו צמח בקצב מהיר, הוא היה מגוון וכלל לקוחות מהמעמד הגבוה של ניו יורק, כוכבי קולנוע, רופאים, אומני קרקס, מתאמני התעמלות אומנותית, מוזיקאים, רקדנים, אנשי עסקים וסטודנטים.
 
שנות ה- 30 וה 40 המוקדמות היו שנות ההתחלה והפריחה של הבלט הקלאסי והמודרני בארה"ב ומובילי דעה רבים בתחום שלחו עמיתים ותלמידים שלהם לסטודיו של פילאטיס לשיקום פציעות. האימון של פילאטיס הפך להיות חלק אינטגראלי ממערך התרגול והשיקום של רקדנים רבים. רבים מהתלמידים וממשיכי דרכו של פילאטיס היו בין הרקדנים שפנו אליו לשיקום והם נהגו לעבוד בסטודיו בתמורה לשיעורים פרטים.
 
בשנת 1914, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נכלא ביחד עם אזרחים גרמניים אחרים במחנה לאזרחי אויב בלנקסטר אשר באנגליה. בזמן שהותו במחנה הוא לימד האבקות והגנה עצמית ובכך עודד אחרים לדבוק בתוכנית לאימון גופני. כתוצאה מאימונים אלו רוב תלמידיו יצאו מהמחנה במצב פיזי טוב יותר משהיו לפני שהם נכנסו אליו. היה זה במחנה זה שפילאטיס החל לפתח את שיטת האימון הייחודית שלו, לה נתן את השם Contrology ושאנו מכנים היום "פילאטיס" על שמו.

פילאטיס לקח קפיצים ממיטות של המחנה ובנה איתם מכשירים שיקומיים ובהם אימן את החולים הרתוקים למיטה, שלא יכלו לבצע תרגילים מחוץ למיטת חוליים. בהמשך פילאטיס הועבר למחנה אחר שמוקם באי Man שושם שימש כאח וטיפל בפצועי מלחמה שסבלו מפציעות ומחלות שונות. בשנת 1918 פרצה מגפת שפעת בעולם כולו שהרגה מיליונים בכל קצוות העולם. מסופר כי אף אחד ממטופליו של פילאטיס – אשר דבקו בשגרת אימוניו – לא מת וזאת למרות העובדה שהתנאים במחנות היו קשים וכי במחנות אחרים שיעור התמותה היה רב ביותר.

מה הוא עשה בין מלחמת עולם הראשונה לשנייה?!?
 
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר פילאטיס לגרמניה והחל לעבוד עם משטרת המבורג. הוא אימן אותם בקרב מגע וכושר גופני. ובמקביל החל פילאטיס לקחת מטופלים פרטיים ולהעניק להם שיעורים. שלב זה של חייו אינו מתועד היטב, אך יש הטוענים כי בתקופה זו גברה התעניינותו בתורות הוליסטיות מזרח אירופאיות כמו: רפואה הוליסטית, מדיטציה, ריקוד מודרני, הומיאופתיה, טיפול בנקודות לחץ, ונשימה. לאורך תקופה זו פילאטיס פגש את רודולף ון-לבו, אשר שילב חלק מתרגיליו של פילאטיס במסגרת עבודתו. בנוסף, הרקדנית והכוראוגרפית מרי ויגמן עבדה עמו ושילבה חלק מתרגיליו באופן קבוע בחלקי החימום של שיעורי הריקוד שלה, בחלק החימום.
 
בשנת 1925 נתבקש פילאטיס על ידי הממשל הגרמני לאמן את הצבא. יש הטוענים כי בשלב זה פילאטיס היגר לארה"ב, כיוון שלא רצה לעבוד עם הממשל הגרמני וכי לא אהב את הכיוון שליו הממשל פנה. אחרים טוענים כי ההגירה שלו לארה"ב נבעה בשל פנייה והזמנה מצדו של מנהל אגרוף לשוב בשם נט פלצ'אר ומחזיק התואר האגרוף מקס סצמלינג, שהיה גם חברו של פילאטיס. בדרכו לארה"ב פגש פילאטיס אחות צעירה בשם קלרה, אשר הפכה לאשתו ולשותפו לפיתוח ולימוד של השיטה שהמציא, שיטת Contrology.
 
פילאטיס כתב שני ספרים: הראשון, Your Health יצא לאור בשנת 1934 והשני, Return to Life, יצא לאור בשנת 1945. בספריו כתב פילאטיס בצורה נלהבת כי אם השיטה שהמציא הייתה מיושמת בצורה אוניברסאלית ומלומדת במוסדות השכלה, כל תחומי החיים היו מושפעים לטובה. Contrology הייתה יכולה, לדעתו של פילאטיס, לצמצם סבל ולהפחית את הצורך שלנו בבית חולים, הוספיסים, בתי חולים לחולי נפש ואפילו בתי כלא.
 
פילאטיס עבד מאוד קשה על קידום השיטה שהמציא בחוגים רפואיים ומקצועיים שונים. פילאטיס נהג לקיים הרצאה והדגמה מול סגל רפואי, הוא לימד את כוחות הביטחון באזור ניו יורק והפיץ עלונים המסבירים על השיטה. חבר טוב של פילאטיס, ד"ר הנרי ג'ורדן, ראש מחלקה האורתופדית של בית חולים 'לקסון היל', היה אחד מתומכיו הגדולים. ד"ר הנרי הפנה הרבה ממטופליו אל פילאטיס וכך גם עשו תלמידיו כאשר סיימו את לימודיהם.
 
על אף ניסיונותיו הרבים עד שנות ה-50, פילאטיס לא הצליח להכניס את השיטה שהמציא אל תוך הזרם המרכזי של הרפואה והחינוך. העובדה שהקהילה הרפואית לא אימצה את דרך ראיית עולמו ,ואת תפישתו לגבי בריאות, השאירה אותו מריר. לדעתו, הקהילה הרפואית בכללותה נקטה בגישה פסיבית וצרה בכל הקשור למצב הפיזי הראוי של הציבור והוא טען כי גישה זו לא יחסה חשיבות רבה לרפואה מונעת, בה הוא האמין.
  
מי היה ג'וזף פילאטיס
The mind, when housed within a healthful body, possesses a glorious sense of power”
Joseph Pilates

ההגעה לניו יורק
המילניום החדש של פילאטיס
במקביל לפסיקה בשנת 2000 חלה התעניינות מוגברת בעולם כולו בשיטות העוסקות בגוף ובנפש, דבר שהזניק את שיטת הפילאטיס ואת חזונו אל פילאטיס. תפוצה של שיטת פילאטיס הואצה בכל העולם דרך אמצעי מדיה רבים, כמו: קומיקס, עיתונות, רדיו, טלוויזיה וקולנוע.
 
פילאטיס בעצמו טען כי הוא הקדים את זמנו. האינטואיציה וההבנה של גוף האשם בה ניחן, והציוד אותו המציא לצורך התרגול בשוטה, מלמדים על החזון האוניברסאלי שהיה לו לגבי סגנון החיים הבריא אותו יש ליישם.
           
הפצת הפילאטיס בעולם

על אף קשיים אלו, השיטה שהמציא פילאטיס השתרשה במהירות במוסדות אחדים באזור מנהטן, כמן אוניברסיטת ניו יורק ובבתי ספר שונים לאומניות הבמה. עד אמצע שנות ה-60 השיטה שהמציא פילאטיס החלה להתפשט מחוץ לניו יורק, כאשר תלמידיו השונים עברו להתגורר בעיר מקורם – באזורים שונים בארה"ב, כמו קליפורניה וניו מקסיקו, ומחוץ לארה"ב, כמו פריז.
 
בשנת 1966 ארעה שריפה בסטודיו של פילאטיס ותוך ניסיונותיו להציל את הסטודיו הוא נפל דרך קורות העץ השרופות. מסופר כי פילאטיס נאחז בקורה תומכת עד שהוצל על ידי מכבי האש. חלק מאמינים כי אירוע זה הוביל למותו באוקטובר 1967, בגיל 87. קלרה אשתו המשיכה להפעיל את הסטודיו שחודש, עד שנת 1970, והיא נפטרה בשנת 1976.
 
בשנת 1980 הדור השני של תלמידי פילאטיס החל לפתוח תוכניות הדרכה ולימוד על בסיס שיטות פילאטיס – Contrology, כולל מכונים משלהם באזור מגוריהם.
 
קבלת עבודתו של פילאטיס על ידי הממסד הרפואי
בשנת 1983 הוקמה במחלקה האורתופדית של בית חולים 'סנט פרנסיס' שבארה"ב תוכנית מיוחדת לרקדנים, שנוהלה על ידי ד"ר גריק. ד"ר גריק התפרסם בכך, שביחד עם אחד מתלמידיו של פילאטיס, הקים את התוכנית הרפואית הראשונה שהשתמשה בפילאטיס לשיקום רקדנים.
 
בשנת 1995 הפילאטיס צמח וגדל בעזרת שיווק, כיסוי תקשורתי, קבוצות של פילאטיס מזרון שנפתחו במכוני כושר ובריאות ועניין רב של הממסד הרפואי בתועלות השונות של השיטה. חיזוק נוסף להתמסדות השיטה הגיע כאשר בשנה זו הוכנס המושג פילאטיס למילון 'וובסטר'. מבחינה חוקית הוגדרה שיטת פילאטיס כשיטה בפני עצמה על ידי פסק דין שניתן באוקטובר 2000 בו נפסק כי הפילאטיס זו שיטת אימון המשתמשת במכשירים מיוחדים ובסדרה של תרגילים ועקרונות מוגדרים. פסק דין זה גם קבע כי המילה והשיטה פילאטיס אינם ניתנים לרישום כסמל מסחרי ולא ניתן לבקש על כך בלעדיות.